אני עוצם את העיניים ומנסה לחבר את חוטי המחשבה שבראשי לחבל עבה וחזק שיביא אותי לחוף מבטחים. אבל הכל מתנדנד ואני מרגיש חסר שליטה, כמו בובה על חוט.
כבר התחיל להתגבש לי משהו בראש ופתאום הטלפון מצלצל. מי זה יכול להיות ? חשבתי. "שלום לך", אמר האיש הצד השני של חוט הטלפון, "אני השכן מהקומה העליונה ואני רואה שעל הגג נקרע חוט חשמל וזה מאוד מסוכן" , הוא אמר. "ומה עשית", שאלתי בקול חסר סבלנות. "אה קשרתי אותו בחוט דייגים אבל הייתה רוח והוא נקרע". " אם תלפף שלושה חוטים ותיצור מהם צמה, זה יהיה הרבה יותר חזק". "באמת"? הוא שואל. "כן בוודאי, החוט המשולש לא במהרה ינתק".
השכן ניתק, אבל לי הוא קרע את חוט המחשבה שלי ואין לי מושג מה בכלל רציתי.
הרגשתי שהעיניים שלי נסגרות ונדבקות, כאילו מישהו תפר אותם עם חוט דק ובלתי נראה.
נזכרתי שפעם עשו לי ניתוח עפעפיים ותפרו את לי מעל העין עם חוט ברזל דק ומעצבן. זה נראה מזעזע אבל כשהגעתי סוף סוף להוציא את התפרים הרופא בדק את העין ואמר בקול מפחיד: " עכשיו הגענו לקטע הקשה". "מה?", שאלתי בקול רועד. "אנחנו צריכים להיפרד". "רגע ומה עם חוט הברזל?", שאלתי. "הוצאתי לך, אתה בכלל לא הרגשת". אז מסתבר שגם חוט ברזל יכול להיות רך ומתחשב.
הלכתי לישון וחלמתי על מישהי שפעם הכרתי. היא הייתה תמיד רזה מאוד, ממש עור ועצמות. ופתאום היא באה מולי מחייכת אבל מתנשפת בכבדות. היא נשארה רזה אבל הבטן שלה הייתה ענקית. "אני בהריון " בישרה לי בשמחה. כן, אני רואה, את נראית כמו חוט עם קשר. נזכרתי שפעם פגשתי אותה בחוף הים לבושה בחוטיני. חשבתי אז לעצמי : זהו חוט שמנסה לכסות חוט.
מעניין, חוט בודד נראה כמו יצור נחות , חסר נוכחות. אבל אם תחברו הרבה חוטים, זה ליד זה, תקבלו בגד חזק , שיכול לעצור את הרוח והגשם ומגן עלינו מהקור ומהאבק.
כך גם בני האדם, אדם בודד לא יכול לעצור את הסופה, להילחם במגפה או לעשות מהפכה. אבל אם יתאחדו עם עוד בני אדם, יוכלו ביחד לרתום את הטבע לחצוב בסלע ולטוס באוויר. אבל כמו חוטים בצבעים שונים שיוצרים יחד בגד יותר מעניין ויפה, כך איחוד של בני אדם, אסור שיטשטש את הצבעים השונים, הדעות השונות והשאיפות השונים. פסיפס של אנשים שונים המשתפים פעולה, חזק יותר מעדר אנשים שנראים אותו הדבר.
לפני הרבה שנים, סללתי בתוך הבית חוטי חשמל , חוטי טלפון וחוטים שמחברים את הרמקולים שפיזרתי בכל הבית, עם מערכת השמע שהייתה לי. רציתי שנוכל לשמוע מוסיקה בכל חדר שבו אהיה. התקנתי רמקול בכל חדר , סללתי אליו חוטים ממערכת השמע וחיברתי חוט למפסק, בכל רמקול. כך יכולתי לקבוע באיזה חדר או חדרים תישמע המוסיקה. הייתי מאוד גאה בפתרון הייחודי שלי וחשבתי שזה שיא הקדמה והשכלול. והיום, אתה נכנס לבית ואתה רואה רמקולים פזורים בבית שאינם מחוברים לחוטים , אתה רואה מדפסת שפתאום מתחילה להדפיס בלי שתהייה מחוברת למחשב , קבצים שעפים לעננים והרבה מכשירים הנשלטים ללא חוט. פעם חוט השדרה של כל מכשיר היה החיבור שלו בחוט למכשירים אחרים. היום הכל אלחוט , ים של מידע עובר מקצה העולם לקצה השני, בשקט, בלי קול, בלי צבע , בלי ריח ובלי חוט.
יפה מאוד