top of page
כוס עננים / מאת ליה אברילינג'י
רציתי לשתות תה אחר הצהריים. זה היה יום גשום ורציתי לשתות משהו חם, מנחם
שיהיה לי כיף בפה. אבל קפה חם יעיר אותי ואני רוצה לישון, שוקו מתוק מידי, אז מה נשאר? תה. ישר הלכתי למזווה לבדוק איזה תיונים יש וראיתי שבחפיסה שאני אוהבת אין יותר תיונים. חיפשתי בכל המגירות ולא מצאתי את התה שאני אוהבת. כבר כמעט התייאשתי, עד שראיתי תיון מבצבץ מבעד לשידה שליד המזווה. לקחתי אותו, הפכתי אותו היה רשום עליו:" שתה אותי". אמרתי לעצמי, טוב לפחות יש לי משהו לשתות אני אנסה מה כבר יכול לקרות?
הרתחתי מים, שמתי כפית סוכר, שמתי את התיון בספל, הוספתי את המים והתה היה מוכן. הלכתי לסלון ותוך כדי לגמתי מהכוס לבדוק מה הטעם, פתאום הרגשתי שאני מרחפת כאילו צפה על עננים ואני לא יכולה ליפול. שתיתי עוד לגימה, ומסביבי התחילו להיות עוד עננים. דילגתי עליהם בזהירות ועל כל ענן שדרכתי עליו היה כמו כרית מרחפת באוויר ששומרת עלי שלא יקרה לי כלום. שתיתי עוד קצת, ועוד קצת, ועוד קצת וככל ששתיתי יותר ככה היו יותר עננים מסביבי. רציתי לשתות עוד אבל ראיתי שנגמר התה בכוס. ניסיתי למצוא את הטיפה האחרונה של התה אבל לא היה כלום.
לאט לאט כל העננים התפוגגו וענן אחד הוריד אותי לקרקע בזהירות. שראיתי שאין יותר מסביבי עננים ישר רצתי לשידה לראות אם יש עוד תיונים. חיפשתי במגירות, בשידות, בתנור, בסלון, מתחת לכריות, בתוך הכריות ואפילו מתחת לספה ולא מצאתי כלום, ממש התבאסתי. אבל אז נזכרתי שיש חנות קרובה לבית שלי של תיונים מכל הסוגים, בעלת המקום מביאה אותם מחו"ל ולפעמים מכינה בעצמה. הלכתי לשם, ושאלתי את המוכרת: " תגידי יש לכם במקרה תיונים שקוראים להם"שתה אותי"? אם שותים אותם רואים עננים" היא הסתכלה עליי כאילו אני משוגעת אבל לא היה לי אכפת רק רציתי שהיא תגיד לי שיש להם את זה במלאי. היא אמרה שאין לה מושג אבל היא תשאל.
בעלת המקום הגיעה ושאלתי אותה את אותה שאלה. היא ענתה לי:" כמובן כמובן, את יודעת שהרבה מאוד שנים לא שמעתי מישהו שמבקש תה עננים". תה עננים? טוב זה מסביר כמה דברים. היא הביאה לי קופסא שלמה של תה עננים ואפילו כוס מיוחדת רק בשביל התה הזה. אמרתי לה תודה, הלכתי הביתה מאושרת ומאז כל יום אחר הצהריים אני שותה תה בכוס העננים שלי.
bottom of page