אני אבן ממין זכר. איך יודעים? מסתכלים, מקשיבים ומבינים. לא אכפת לי שבשפה העברית החליטו שאני נקבה. זה לא יעזור להם, אני זכר ולא מוכן לעבור טיפולי המרה.
כן, יש גם אבנים נקבות. הן יותר צבעוניות ומתגלגלות בקולניות רבה ומרבות להתנגש אחת בשניה. אני מחכה שסוף סוף תתנגש בי איזו אבן חן נוצצת.
אבות אבות אבותי היו חולות נודדים, סחף נהרות, עצמות וכל מה שבא טוב והתערבב.
לקח להם מיליוני שנה להתגבש, להתגלגל להישבר ולהתלכד שוב. אבל כבר הרבה שנים שאני אבן חלק ובוהק. אני נהנה לספוג את קרני השמש, נהנה להתגלגל עם המים להתהפך על הראש ושוב ושוב. השנים עוברות לאט ואני כבר לא זוכר מה היה כשהייתי קטן ולא יודע אם אגדל עוד. החלום הכמוס שלי הוא להיות סלע ענק וחלק שניצב בפתחו של נהר והמים זורמים ומלטפים אותי.
לפעמים נמאס לי להתגלגל עם כל זרימה קלה של נחל אכזב. לפעמים ,אני רוצה יציבות, משמעות וכן, גם כבוד. שנים משמיצים כל אדם אכזר ורע ואומרים שיש לו לב מאבן. והם לא יודעים שדווקא לי, האבן , יש לב חם ורגיש והם ממשיכים להעליב אותי ללא כל הצדקה.
פעם הייתה סופה חזקה שגלגלה אותי מצד לצד במורד הנהר. בדרך כלל , אני אוהב סופות ואוהב להתגלגל. זה נותן קצת עניין בחיים. אבל הפעם, שמעתי קולות של נערות ונערים שטיילו בנורד הנחל. רגע, חשבתי לעצמי, אם אמשיך, אני, משפחתי וכל שבט האבנים להתגלגל הרי בסוף נפגע בצעירים האלו. אמנם הם לא נזהרו אבל הלב שלי אומר שלא מגיע להם עונש כזה. "האטו, עצרו!", צעקתי בכל כוחי אבל יצא לי קול עמום, של אבנים מתנפצות. שאר האבנים לא הבינו כלום והתגלגלו בהתלהבות. בכל כוחי התאמצתי והתגלגלתי במהירות לפתח הצר של הנחל וסתמתי אותו. כל האבנים שהגיעו אחרי התנפצו עלי בקול רעם מקפיא אבנים אבל אני נשארתי כמו אבן איתנים וחסמתי אותם בגופי. הנערים הסתכלו פעירי פה במתרחש וניגשו אלי וליטפו אותי בכל גופי. כל גופי הכואב התמכר לליטופים ופני נעשו יותר חלקות ונעימות למגע.
הנערים החליטו שמהיום יספרו לכל העולם על אבנים עם לב רגיש, חם ופועם.
תגובות